בלוג / פרטנר לא פרטנר
פרטנר לא פרטנר של מקצועני המיתוג הישראלים
נכתב על-ידי ישראל לוי בתאריך 14/04/2016 בשעה 20:00
מעניין כמה משרדים ישראלים למיתוג היו עושים עבודה פי כמה יותר טובה מזו שעשתה חברת מטה-דיזיין (MetaDesign) או שמא לקרוא לה מתה-דיזיין. וכמה חודשים, או שנים, יכול מעצב ישראלי מהשורה הראשונה לחיות מהמחיר ששילמו לחברה ? שילמו לחברה בחו"ל, לא בארץ.
יש כאן משרדי מיתוג ומעצבים שהיו עושים עבודה טובה פי כמה וכמה, בכל קנה מידה, אז נכון, יגידו שהעולם קטן יותר ויותר ולשפה החזותית כבר אין גבולות, והאנגלית הפכה זה מכבר ל"אספרנטו" של הצרכנים בכל העולם והאינטרנט, גוגל ופייסבוק, קובעים את השפה של כ..ו..ל..ם.
אז זהו שאני חושב שזה לא לגמרי מדוייק,
לכל מקום, לכל מדינה, יש את התרבות המקומית, את החוויות המקומיות, את החדשות המקומיות, את הסלבריטאים המקומיים, הדת המקומית, הפוליטיקה המקומית, הסמלים המקומיים, המסורת המקומית, האור המקומי (כן כן אפילו האור, האור בארץ שונה מזה שבאירופה או ארה"ב, את זה יגיד לכם כל צלם) וכשהאור שונה הצבעים שונים, ועוד ועוד. כל אלה מייצרים נורמה חזותית וחוויתית השונה ממדינה למדינה (ובמדינות גדולות גם מאזור לאזור, ובינינו, גם בין תל-אביב לחיפה ולירושלים).
מי שעיצב את הלוגו החדש של פרטנר, לא מבין ישראלית (והרי פרטנר פונה לקהל המקומי), לא מדבר ישראלית, לא חושב ישראלית, לא חי את הישראליות, גם אם היא "נגועה" בבינלאומיות וב"אספרנטו" האינטרנטי, ולכן הוא יצר לוגו לא רלוונטי, דלוח, משעמם, ללא קשר לתרבות המשומית (שהוא צריך להיות חלק ממנה) ללא נוכחות וללא אמירה שעוברת רק מהעיצוב (וכך צריך להיות).
איזו הבטחה מותגית משדר הלוגו הדלוח והמשעמם הזה ? איזו אמירה פורצת דרך ? איזו חוויה גלומה במותג ? ומה הפרובינציאליות הזאת בשימוש באותיות אנגליות לישראלים (גם אם ישנם מקרים שיש לכך מקום, אבל לדעתי, אין לכך מקום כשאנחנו מדברים על תקשורת בשפה העברית) ופרטנר יכולים היו לנצל את ההזדמנות ולהתחבר לישראליות מדוייק יותר.
האם משרד הפרסום היה שותף לתהליך המיתוג החזותי ? האם היו קבוצות מיקוד ישראליות משכבות אוכלוסיה שונות שהביעו דעתן על החזות ?
בפלאפון ובסלקום בודאי חוגגים.
אני לא חוגג, אני עצוב שחברה שעומדת לדלות הרבה כסף מכיסי הישראלים לא ראתה כנכון גם להשאיר להם קצת כסף. ועוד על מה . על עבודה שבשנה ג' במכללת ויצ"ו לא הייתה עוברת את שלב הסקיצות והסטודנט שהיה מגיש אותה היה זוכה ל"ברכה" מהמרצה - "אתה מאכזב אותי, אתה מסוגל ליותר, תחזור עם רעיונות אחרים"...... וחוץ מזה, בכל פעם שאני רואה עבודה לא מקצועית, אני עצוב. מה לעשות.
יש כאן משרדי מיתוג ומעצבים שהיו עושים עבודה טובה פי כמה וכמה, בכל קנה מידה, אז נכון, יגידו שהעולם קטן יותר ויותר ולשפה החזותית כבר אין גבולות, והאנגלית הפכה זה מכבר ל"אספרנטו" של הצרכנים בכל העולם והאינטרנט, גוגל ופייסבוק, קובעים את השפה של כ..ו..ל..ם.
אז זהו שאני חושב שזה לא לגמרי מדוייק,
לכל מקום, לכל מדינה, יש את התרבות המקומית, את החוויות המקומיות, את החדשות המקומיות, את הסלבריטאים המקומיים, הדת המקומית, הפוליטיקה המקומית, הסמלים המקומיים, המסורת המקומית, האור המקומי (כן כן אפילו האור, האור בארץ שונה מזה שבאירופה או ארה"ב, את זה יגיד לכם כל צלם) וכשהאור שונה הצבעים שונים, ועוד ועוד. כל אלה מייצרים נורמה חזותית וחוויתית השונה ממדינה למדינה (ובמדינות גדולות גם מאזור לאזור, ובינינו, גם בין תל-אביב לחיפה ולירושלים).
מי שעיצב את הלוגו החדש של פרטנר, לא מבין ישראלית (והרי פרטנר פונה לקהל המקומי), לא מדבר ישראלית, לא חושב ישראלית, לא חי את הישראליות, גם אם היא "נגועה" בבינלאומיות וב"אספרנטו" האינטרנטי, ולכן הוא יצר לוגו לא רלוונטי, דלוח, משעמם, ללא קשר לתרבות המשומית (שהוא צריך להיות חלק ממנה) ללא נוכחות וללא אמירה שעוברת רק מהעיצוב (וכך צריך להיות).
איזו הבטחה מותגית משדר הלוגו הדלוח והמשעמם הזה ? איזו אמירה פורצת דרך ? איזו חוויה גלומה במותג ? ומה הפרובינציאליות הזאת בשימוש באותיות אנגליות לישראלים (גם אם ישנם מקרים שיש לכך מקום, אבל לדעתי, אין לכך מקום כשאנחנו מדברים על תקשורת בשפה העברית) ופרטנר יכולים היו לנצל את ההזדמנות ולהתחבר לישראליות מדוייק יותר.
האם משרד הפרסום היה שותף לתהליך המיתוג החזותי ? האם היו קבוצות מיקוד ישראליות משכבות אוכלוסיה שונות שהביעו דעתן על החזות ?
בפלאפון ובסלקום בודאי חוגגים.
אני לא חוגג, אני עצוב שחברה שעומדת לדלות הרבה כסף מכיסי הישראלים לא ראתה כנכון גם להשאיר להם קצת כסף. ועוד על מה . על עבודה שבשנה ג' במכללת ויצ"ו לא הייתה עוברת את שלב הסקיצות והסטודנט שהיה מגיש אותה היה זוכה ל"ברכה" מהמרצה - "אתה מאכזב אותי, אתה מסוגל ליותר, תחזור עם רעיונות אחרים"...... וחוץ מזה, בכל פעם שאני רואה עבודה לא מקצועית, אני עצוב. מה לעשות.
