בלוג / תום עידן האנונימיות
נכתב על-ידי ישראל לוי בתאריך 28/12/2017 בשעה 18:52
עולמות מקבילים, יקומים מקבילים, הגדרות המופיעות שוב ושוב בספרים ובסרטים העוסקים במדע בדיוני. האם אכן בדיוני ?, העולמות המקבילים קיימים כאן ועכשיו, עולם "המציאות" הפיסי היום יומי כבר איננו העולם היחידי, לצידו ובמקביל לו קיים העולם הדיגיטלי, העולם הוירטואלי, יקום רשת האינטרנט. וכמו בסרטי מדע בדיוני המפגש בין שני העולמות עלול להיות הרה אסון. ואכן זו המציאות כיום, שני העולמות מתקיימים במציאות אחת, מציאות חיינו, ובמציאות אחת קיימת השפעה מיידית של האחד על השני.
"יקום הרשת" מביא עימו בשורות נפלאות, היכולת להגיע לכל מידע, היכולת ליצור קשר עם אנשים החושבים כמונו, ועם אלה השונים מאיתנו בתכלית, יקום המאפשר לנו ליצור קשר עם אנשים מעברנו, יקום ללא גבולות גיאוגרפיים, בו ניתנת לכל אחד היכולת לרכוש כל מוצר מכל מקום על פני כדור הארץ, בו ניתנת היכולת לכל אחד להביע את דעתו קבל עולם, להעביר ביקורת על מנהיגיו או מנהיגי עמים אחרים, יקום בו אנו חשים בכח שיש בידינו להשפיע, ובעצם על כל דבר.
אבל, לצד הבשורות הנפלאות, יש בשורה אחת שהיא הפועל היוצא של אותן בשורות "נפלאות", והיא, אובדן האנונימיות. אובדן הפרטיות.
בעולם המציאות כולנו לובשים מסכות, לכל אחד מאיתנו מבחר מסיכות, מסיכה למשפחה, מסיכה למילואים, מסיכה לחברים, מסיכות...מסיכות. קמים בבוקר ובוחרים את המסכה המתאימה ויוצאים אל העולם.
ובכן, נגמר עידן המסיכות.
כל אחד מאיתנו החי בשני היקומים המקבילים (וניתן לאמר שזה בעצם כמעט כולם) איבד את היכולת להסתתר מאחורי מסיכה. הכל ידוע. הכל שקוף. כל המידע על כל אחד מאיתנו נגיש.
מנועי החיפוש העוזרים לנו להגיע למקורות המידע אותם אנחנו מחפשים, צוברים עלינו מידע – מה מעניין אותנו, מהו אורח חיינו, מה ההכנסה הפנויה שלנו, על מה נוציא כסף ובאיזו עדיפות, ולא רק בחיפושינו ברשת, גם את האי-מיילים שלנו בג'ימייל מנוע החיפוש קורא! כן. גם אי-מיילים. המקום "הפרטי" שלנו.
והרשתות החברתיות ? הן "קוראות" את כל הפוסטים והתכנים "האישיים" שלנו, הן צוברות עלינו מידע עומק – מה דעותינו הפוליטיות, החברתיות, מי הם מעגלי החברים שלנו, הקרובים או הרחוקים, מה מעניין אותנו, האם אתם מעשנים, מה העדיפויות שלכם – במין, באוכל, בתרבות, אילו שירים אנחנו אוהבים, אילו ספרים, אילו סרטים........... צרפו את כל הנתונים ותקבלו קווי מתאר מדוייקים של דמותכם, של אישיותכם.
העברתם כרטיס אשראי ברכישה ברשת ? גוגל יודע מה קניתם. ויצרף את המידע לקובץ שתכולתו היא – אתם. הבעתם את דעתכם על סרט, ספר או מסעדה ברשת החברתית ? פייסבוק יודע מה טעמכם בקריאה, בצפייה או בהעדפת מזון ובילוי קולינארי ו....מצרף את המידע לקובץ שתכולתו היא-אתם.
ויותר מכך, הקובץ שהוא אתם נמצא גם בקבצים גדולים יותר, קבצים המאגדים את כל אלה שאוהבים סושי, קבצים של כל אלה האוהבים ...... שחיים בשכונה....... שאוהבים סרטי קראטה או סרטים של גודאר.........שאוהבים אריק איינשטיין או מכוניות אמפיביות....... ובקיצור האני שלכם מפולח לפרטי פרטיו ומשוייך לקבוצות קבוצות. אז כמו כותרת המאמר, תום עידן האנונימיות.
ומה הם, גוגל ופיסבוק, עושים עם כל המידע הזה ??
ובכן, גם הגוגל וגם הפייסבוק הם משרדי הפרסום הגדולים בעולם, לא לחינם רכש פייסבוק את הווטסאפ ואת האינסטגרם, רק חישבו על הכח המונח בידיהם. הם יכולים לחשוף אותנו לכל אשר הם רוצים, מתבסס על הפילוח שפילחו את אישיותינו. בצורה המדוייקת ביותר. הפייסבוק יכול לטרגט אותנו הכי מדוייק שאפשר, ולמכור את הטירגוט למשרדי פרסום הרוצים למכור לנו. גוגל יכול לטרגט כל אחד המחפש דבר כלשהו במנוע החיפוש, ואם לקוח משרד הפרסום הגדול ביקום רוצה למכור מוצר X, גוגל ידע להגיע לכל אלה שהביעו עניין במוצר אי פעם. תום עידן האנונימיות.
וההגדרה אי פעם מדוייקת, כן, כל דבר שרכש ילד, נער יתויק ב"תיקיה האישיות שלו" לעולמי עד (או עד נפילת כל השרתים וכל העננים למיניהם).
אך לא רק פרסום ומכירת מוצרים, שערו בנפשכם שכל המידע עלינו מגיע לידיהם של אלה הרוצים להשפיע על דעותינו (מהפכות הפייסבוק כבר כאן) שרוצים להמריץ אותנו לעשות מהלך כזה או אחר, שרוצים לגנוב מכיסינו מעות ולגנוב את נפשותינו.
תום עידן האנונימיות.
כאן צריכה להישאל השאלה – אז מה לכל הרוחות אנחנו עושים ?
למעשה . כלום. שהרי העולם הוירטואלי משתלט על העולם הפיסי, לא נפסיק לרכוש, לא נפסיק לגלוש, לא נפסיק להביע דיעה, זו למעשה המציאות החדשה, לא ניתן יותר לחמוק ממנה, וכל שנותר הוא רק לדעת, להבין ולהיות מודע - מהו המידע אותו אנחנו לא רוצים שירשם ב"תיקייה שלנו" ומה לא איכפת לנו שירשם.
האם נוכל לשלוט בכך ? לדעתי לא. ונותר לשים יהבנו על אלוהי הפייסבוק והגוגל.
"יקום הרשת" מביא עימו בשורות נפלאות, היכולת להגיע לכל מידע, היכולת ליצור קשר עם אנשים החושבים כמונו, ועם אלה השונים מאיתנו בתכלית, יקום המאפשר לנו ליצור קשר עם אנשים מעברנו, יקום ללא גבולות גיאוגרפיים, בו ניתנת לכל אחד היכולת לרכוש כל מוצר מכל מקום על פני כדור הארץ, בו ניתנת היכולת לכל אחד להביע את דעתו קבל עולם, להעביר ביקורת על מנהיגיו או מנהיגי עמים אחרים, יקום בו אנו חשים בכח שיש בידינו להשפיע, ובעצם על כל דבר.
אבל, לצד הבשורות הנפלאות, יש בשורה אחת שהיא הפועל היוצא של אותן בשורות "נפלאות", והיא, אובדן האנונימיות. אובדן הפרטיות.
בעולם המציאות כולנו לובשים מסכות, לכל אחד מאיתנו מבחר מסיכות, מסיכה למשפחה, מסיכה למילואים, מסיכה לחברים, מסיכות...מסיכות. קמים בבוקר ובוחרים את המסכה המתאימה ויוצאים אל העולם.
ובכן, נגמר עידן המסיכות.
כל אחד מאיתנו החי בשני היקומים המקבילים (וניתן לאמר שזה בעצם כמעט כולם) איבד את היכולת להסתתר מאחורי מסיכה. הכל ידוע. הכל שקוף. כל המידע על כל אחד מאיתנו נגיש.
מנועי החיפוש העוזרים לנו להגיע למקורות המידע אותם אנחנו מחפשים, צוברים עלינו מידע – מה מעניין אותנו, מהו אורח חיינו, מה ההכנסה הפנויה שלנו, על מה נוציא כסף ובאיזו עדיפות, ולא רק בחיפושינו ברשת, גם את האי-מיילים שלנו בג'ימייל מנוע החיפוש קורא! כן. גם אי-מיילים. המקום "הפרטי" שלנו.
והרשתות החברתיות ? הן "קוראות" את כל הפוסטים והתכנים "האישיים" שלנו, הן צוברות עלינו מידע עומק – מה דעותינו הפוליטיות, החברתיות, מי הם מעגלי החברים שלנו, הקרובים או הרחוקים, מה מעניין אותנו, האם אתם מעשנים, מה העדיפויות שלכם – במין, באוכל, בתרבות, אילו שירים אנחנו אוהבים, אילו ספרים, אילו סרטים........... צרפו את כל הנתונים ותקבלו קווי מתאר מדוייקים של דמותכם, של אישיותכם.
העברתם כרטיס אשראי ברכישה ברשת ? גוגל יודע מה קניתם. ויצרף את המידע לקובץ שתכולתו היא – אתם. הבעתם את דעתכם על סרט, ספר או מסעדה ברשת החברתית ? פייסבוק יודע מה טעמכם בקריאה, בצפייה או בהעדפת מזון ובילוי קולינארי ו....מצרף את המידע לקובץ שתכולתו היא-אתם.
ויותר מכך, הקובץ שהוא אתם נמצא גם בקבצים גדולים יותר, קבצים המאגדים את כל אלה שאוהבים סושי, קבצים של כל אלה האוהבים ...... שחיים בשכונה....... שאוהבים סרטי קראטה או סרטים של גודאר.........שאוהבים אריק איינשטיין או מכוניות אמפיביות....... ובקיצור האני שלכם מפולח לפרטי פרטיו ומשוייך לקבוצות קבוצות. אז כמו כותרת המאמר, תום עידן האנונימיות.
ומה הם, גוגל ופיסבוק, עושים עם כל המידע הזה ??
ובכן, גם הגוגל וגם הפייסבוק הם משרדי הפרסום הגדולים בעולם, לא לחינם רכש פייסבוק את הווטסאפ ואת האינסטגרם, רק חישבו על הכח המונח בידיהם. הם יכולים לחשוף אותנו לכל אשר הם רוצים, מתבסס על הפילוח שפילחו את אישיותינו. בצורה המדוייקת ביותר. הפייסבוק יכול לטרגט אותנו הכי מדוייק שאפשר, ולמכור את הטירגוט למשרדי פרסום הרוצים למכור לנו. גוגל יכול לטרגט כל אחד המחפש דבר כלשהו במנוע החיפוש, ואם לקוח משרד הפרסום הגדול ביקום רוצה למכור מוצר X, גוגל ידע להגיע לכל אלה שהביעו עניין במוצר אי פעם. תום עידן האנונימיות.
וההגדרה אי פעם מדוייקת, כן, כל דבר שרכש ילד, נער יתויק ב"תיקיה האישיות שלו" לעולמי עד (או עד נפילת כל השרתים וכל העננים למיניהם).
אך לא רק פרסום ומכירת מוצרים, שערו בנפשכם שכל המידע עלינו מגיע לידיהם של אלה הרוצים להשפיע על דעותינו (מהפכות הפייסבוק כבר כאן) שרוצים להמריץ אותנו לעשות מהלך כזה או אחר, שרוצים לגנוב מכיסינו מעות ולגנוב את נפשותינו.
תום עידן האנונימיות.
כאן צריכה להישאל השאלה – אז מה לכל הרוחות אנחנו עושים ?
למעשה . כלום. שהרי העולם הוירטואלי משתלט על העולם הפיסי, לא נפסיק לרכוש, לא נפסיק לגלוש, לא נפסיק להביע דיעה, זו למעשה המציאות החדשה, לא ניתן יותר לחמוק ממנה, וכל שנותר הוא רק לדעת, להבין ולהיות מודע - מהו המידע אותו אנחנו לא רוצים שירשם ב"תיקייה שלנו" ומה לא איכפת לנו שירשם.
האם נוכל לשלוט בכך ? לדעתי לא. ונותר לשים יהבנו על אלוהי הפייסבוק והגוגל.